האבספוט היא תוכנת שיווק ומכירות הפועלת בשיטת ה-inbound marketing המסייעת לחברות שיווק דיגיטלי ולחברות שמפרסמות באינטרנט למשוך מבקרים, להמיר לידים ולסגור לקוחות. הרעיון הוא ליצור תוכן משכנע ובעל ערך, להעביר אותו מול האנשים הנכונים, להמיר את המבקרים ללידים ואת הלידים – ללקוחות.

ניתן להשתמש בכלים של החברה כדי לארח (Host) אתרי אינטרנט ודפי ונחיתה, ליצור בלוגים, שרשור אימיילים, מחקר מתחרים ולנהל אינטראקציות עם הלידים והלקוחות – והכל תוך ניתוח הצלחת קמפיין הפרסום ומעקב אחר התנהגות המשתמשים.

אוקיי, מה זה Inbound Marketing?

אסטרטגיית שיווק נכנס (Inbound Marketing) היא מתודולוגיה עסקית שמושכת לקוחות באמצעות יצירת תוכן וחוויות יקרות ערך המותאמים להם. בעוד שיווק יוצא (Outbound marketing) – השיווק הקונבנציונלי, “מציק” ללקוחות בתוכן שהם לרוב לא רוצים, שיווק נכנס יוצר את החיבורים שהם מחפשים ופותר בעיות אמיתיות אשר קיימות אצלם בפועל.

הרעיון המרכזי הוא שקידום ממומן עובד היום בצורה הרבה פחות אפקטיבית, אנחנו הופכים לאדישים אליו (לרוב זה אפילו מטריד אותנו), וכדי להגיע ללקוחות צריך ליצור תוכן מעולה (שיווק באמצעות תוכן) ומערכות יחסים המבוססות על אמון אל מול הלקוחות. צריך לשכנע אותם לבוא אלינו (ולכן ה-Inbound) ולא ההיפך (Outbound).

קהילת HubSpot

חברת האבספוט החלה לקדם קהילה סביב המוצר שלה, כחלק מהשירותים שהיא מעניקה ללקוחותיה ועבור מתעניינים נוספים, הקהילה החלה את פעילותה בסוף 2016, ויש בה כיום 7 פורומים בנושאים שונים ומגוונים, בהתאם לצרכים של חברי הקהילה.

הקהילה של האבספוט מתרכזת בשני אפיקים – תמיכה ומוצר.
קהילת תמיכה (Support Community) – יצירת מרחב לחברים לענות על שאלות ולפתור בעיות זה לזה.
קהילת מוצר (Product Community) – יצירת מרחב לחברים לשתף רעיונות ופידבקים, שישמשו כדי להניע חדשנות ושיפורים במוצר. בעצם לקחת חלק פעיל בעיצובו של המוצר.

מי נתמך בקהילה?

כל המשתמשים בפלטפורמות השיווק והמכירות של האבספוט יכולים לנהל שיחות ולחפש תובנות ופתרונות בקהילה. בנוסף, מעצבים ומפתחים יכולים למצוא תשובות ולשתף את המומחיות שלהם. בעוד שהקהילה נגישה לציבור, חשבון שיווק או מכירות של האבספוט נדרש בכדי שיהיה ניתן לתרום ולהגיב לפוסטים השונים.

לקהילה יש תהליך אונבורדינג (Onboarding) מאוד מסודר אשר מסביר בצורה מעולה למשתמשים החדשים, כיצד יש להשתמש בפלטפורמה של הקהילה בצורה המיטבית – עם 4 סרטונים של 9 דקות כל אחד, סה”כ כחצי שעה של הנחיה על צורת השימוש בקהילה.

חוויית INBOUND, מבית היוצר של האבספוט

INBOUND הוא אירוע שנתי המאחד סביבו קהל ענק של אנשים.
מדי אוגוסט בכל שנה, מתכנסים בבוסטון עשרות אלפי משווקים, אנשי מכירות ושירות לקוחות, למטרת לימוד, השראה ונטוורקינג. מאז 2012 אירוע ה-INBOUND השנתי גדל ל-26,000+ משתתפים ממעל 110 מדינות. INBOUND הוא אחד האירועים העסקיים הצומחים בעולם בזכות התוכן המצוין שלו.

אירוע INBOUND כולל ארבעה ימים של שיחות מעוררות השראה מדוברים כמו מישל אובמה, איסה ריי וגרי ויינרצ’וק, בתוספת מפגשים לימודיים בהובלת אנשי שיווק, מכירות ושירות לקוחות (Customer Success). לזה מתווספים גם שלושה לילות של מסיבות ואנשי בידור. ממש חוויה שלמה ויוצאת דופן.

מה כ”כ מיוחד ב-INBOUND והאם יהיה נכון לקרוא לזה קהילה?

אירוע INBOUND מאחד סביבו אנשים אשר נלהבים משיווק, מכירות והענקת ערך ללקוחות באמצעות אסטרטגיית ה-INBOUND. זהו אירוע מטורף בכל קנה מידה עם הרבה מאוד תוכן מצויין שמטרתו לקדם ולהעניק השראה לעסקים וארגונים.

עם כל הנ”ל, שהוא לא ספק מאוד מכובד ומחבר בין עשרות אלפי אנשים בכל רחבי העולם, על זה אין וויכוח. אני עדיין לא יכול לומר שאני רואה דינמיקה קהילתית אמיתית סביב האירוע.
זהו אירוע הקורה אחת לשנה, לעומת קהילה שהינה אורגניזם חי ורציף, ולא “מדורת שבט” חד שנתית.
לא יצא לי למצוא פלטפורמה בה משתתפי האירוע יכולים ליצור קשר רציף וחיבור ע”ב קבוע, כפי שיש למשל בקהילת האבספוט באתר. כל אחד כמובן ייצור קשרים עם מי שרלוונטי עבורו, כפי שנעשה בכל כנס, אך אין משהו מובהק אשר הופך את אותה קבוצת האנשים המגיעים לאירוע ל”קהילה”.

המארגנים של האירוע, מייסדי האבספוט כמובן מקבלים את ההכרה והחשיפה לפעילות של החברה.
כל אירוע נפתח בדברי המארגנים, עם השקת הפיצ’רים החדשים בפלטפורמה ועדכונים לגבי מצבה הכללי של החברה.

אירוח האירוע באופן טבעי שם הילה מעל ראשיהם של המארחים.
כמו שבאופן טבעי ישנה הילה מעל ראשו של מנהל קהילה באופן כללי, כמי שמארח את המרחב הקהילתי שיצר.
כפי שבריאן האליגן, מנכ”ל ומייסד האבספוט ציין בסרטון היוטיוב הנ”ל, כאשר מסביר את הרעיון מאחורי ה-Inbound Marketing, גם כאן באירוע שלINBOUND , הוא יוצר תוכן מעולה וחוויה יוצאת דופן, אשר גורמים לאנשים לבוא “אליו”. האירוע במקרה הזה מתפקד בתור ה”אתר” שלו.

לסיכום

אירוע INBOUND הוא בהחלט אירוע מעורר השראה, שכל מי שאסטרטגיית ה-Inbound marketing זורמת בעורקיו חייב להיות בו.
מארגני האירוע, חברת האבספוט עשו עבודה מדהימה בהרמת אירוע חזרתי עם דוברים מן השורה הראשונה, ומספר משתתפים שגדל בקצב מסחרר בכל שנה, מה שללא ספק תרם להם להיתפס כמובילים בתחומם ולהיות חלוצים המונעים ממשימה חזקה של לקדם את בשורת השיווק הנכנס (Inbound Marketing) ברחבי העולם.

לטעמי האישית, זהו כנס מקצועי מעולה, לאנשים שהתחום מעניין אותם, אשר ללא ספק הופכים לשגרירים של האירוע, וכפועל יוצא גם של חברת האבספוט. אך דעתי היא ש-INBOUND הוא אינו אירוע קהילתי בהגדרתו, אלא אירוע מקצועי יוצא דופן.

על כותב הפוסט

מקס פרידמן, מלווה בעלי עסקים ועצמאים מתחום ההשקעות והפיננסים בבניית קהילה דיגיטלית כחלק מהאסטרטגיה השיווקית לקידום העסק.

תוכלו למצוא מידע, טיפים, הרצאות וראיונות על ניהול קהילות דיגיטליות, העוסקים בין היתר בתהליך בניית הקהילה, עידוד מעורבות בקהילה, מודלים עסקיים, ויצירת קהילת לקוחות עבור בעלי עסקים, בלינקים הבאים אתר, דף הפייסבוק או ערוץ היוטיוב.

The post איך קהילת ה-INBOUND של האבספוט זכתה להצלחה מסחררת? appeared first on Rosh Digital.

הפרודוקטיביות לא נוגעת רק לביצוע של הדברים, היא קשורה לביצוע שלהם באופן בר-קיימא ולאורך זמן.
במאמר זה, אציג לכם כיצד להעריך את הפרודוקטיביות שלכם ואיך לבחור את הכלים המתאימים שיסייעו לכך. יש לציין, אין פתרון one-size-fits-all לפרודוקטיביות של קהילה.
כלים בשילוב אסטרטגיה מותאמת אישית לפרודוקטיביות, ימנעו את שחיקתכם ויניעו את הקהילה שלכם קדימה לעבר המשימה שלה, מה שיסלול את הדרך שלכם להצלחה ארוכת טווח.

תיצרו את אסטרטגיית הפרודוקטיביות האישית שלכם

• כלים לניהול זמן:

מערכת Toggl הינה מומלצת למעקב אחר זמנים

שימו לב מקרוב לזמנים בהם תוכלו לעבוד ללא הפרעה. אם אתם מגלים שאתם יכולים לעבוד על משימה ללא הפסקה במשך 90 דקות בשעה 10:00, מצאתם נקודת שיא בפרודוקטיביות (Productivity Peak). אם אתם מגלים שאתם גולשים בפייסבוק כל רבע שעה בשעה 15:00 (מומלץ להעזר בתוסף הכרום News Feed Eradicator), זו “נקודת שפל” בפרודוקטיביות. איספו משימות פשוטות יחד לזמנים האלה.
בזמני השיא, תנו לעצמכם מקום לסיים משימות הדורשות חשיבה אסטרטגית ואילו שישפיעו ביותר על הקהילה שלכם. נסו להימנע בכל מחיר מתזמון פגישות באותם זמנים.

קאלנדר ו:To-Do App

לא משנה כמה מסודר אתם חושבים שהיומן שלכם, קחו רגע להעריך מחדש את הקאלנדר הנוכחי שלכם. לא משנה מה הכלי שבחרתם (בין אם זה Outlook,Google Calendar או לוח שעם ענק), היומן שלכם הוא המשואה שתמיד תדריך אתכם בחזרה לחוף הפרודוקטיביות.
באופן דומה, רשימת המשימות שלכם (בכל אפליקציה שתשתמשו בה, בין אם זה Outlook ,Asana ,Trello וכדומה), היא המפתח להצלחה. בעולם אידיאלי, הקאלנדר ורשימת המשימות שלכם (to-do list) יתחברו זה לזה וישתלבו בכלי התקשורת שלכם (כלומר Asana ישתלבו עם Slack  ו-Gmail).

מיפוי מחשבות Mind-Mapping (תעדוף משימות):

Mind-Mapping יכולה להיות דרך נהדרת להגדיר את רשימת המשימות שלכם. זה מאפשר לכם להעריך מה דחוף, חשוב, מה לא רלוונטי ומה הושלם. מה-Mind-Mapping שלכם אתם יכולים להתחיל להזין “בלוקים” של זמן בקאלנדר שלכם כדי לבצע את העבודה ברשימת המשימות שלכם.

אתם יכולים לעשות את זה גם באינטרנט באמצעות כלים חינמיים כמו XMind  וגם על נייר רגיל.

ישנם גם כלים נוספים כמו Wunderlist ,do  ו.ToDoist–

ברגע שתחליטו להתקדם עם פרויקט קהילתי, הגיע הזמן לכתוב אסטרטגיה ברורה:
המשמעות היא למעשה לשבת ולכתוב את כל השלבים בתהליך ומי יהיה האחראי בכל שלב. זה נשמע כמו הרבה עבודה, אבל ברגע שזה יהיה מוכן, אתם יכולים להתחיל לצמצם את התהליך וגם להאציל אותו לאחרים (ברגע שאתם יותר פרודוקטיביים ואפקטיביים, הצוות המוביל בקהילה שלכם ילך ויצמח).

לכל שלב (ממוספר 1-5) יש שם ותת משימות משלו. אתם יכולים גם ליצור תרשים גאנט כדי לדמיין את התהליך ואיפה השלבים עשויים לחפוף (טיפ מקצועי: Asana כוללת פלאגין של תרשים גאנט). לאחר מכן לכל משימה בתוך כל שלב יש רמת מורכבות משלה, ותוכלו להתעמק בה כדי לתכנן את זמנכם בהתאם.

אתם יכולים לעשות הכל באופן ידני ב-Google Sheet או בתוכנת ניהול משימות כמו Asana ,Trello, ToDoist שלצוות המוביל שלכם יש גישה אליה. בשלבים המוקדמים, אני ממליץ למפות תחילה את הדברים בתרשימים ואז לעבור לתוכנה.

לאחר שהחלטנו על התהליך, אנחנו מכניסים כל משימה לאחת מהתוכנות הנ”ל ומייעדים אותה למודרטור (Moderator) המתאים. משם אתם יכולים להשתמש ב-Instagantt כדי להעניק ויזואליזציה לכל המערך של הפרויקט, או לחילופין להעזר בקובץ גאנט הבנוי באקסל.

כלים לניהול משימות:

כלים לניהול משימות הם חיוניים, במיוחד עבור צוותים המתקשים להפגש פנים אל פנים. השימוש בכלי כמו Trello או Asana נותן אחריות לכל אחד בצוות שלכם. כלים אלה יכולים גם לעזור לכם לדמיין את העבודה שעליכם לבצע, בין אם אתם מנהל קהילה יחיד או שאתם צוות מנהלים.

• רישום משתתפים לאירועי קהילה ויצירת גרפיקה מנצחת:
  בשביל שנוכל לעקוב אחר כמות הנרשמים, ראשית בשביל לדעת האם הקידום שאנחנו עושים לאירוע אכן עובד, ומנגד לראות שאנחנו לא עוברים את מכסת המקומות שיש לנו, רצוי מאוד להכין לינק בו המשתתפים יוכלו להרשם ולשריין מקום.
• אם האירוע הוא חינמי לחברי הקהילה, אני נעזר באתר  eventbrite.com בו ניתן לפתוח אירוע בקלות, ובמידה והאירוע שלכם הוא חינמי, גם הפלטפורמה שלהם היא חינמית עבורכם.
  אם האירוע הוא בתשלום, אני אישית נעזר במערכת של eventbuzz.co.il לאחר סקר שוק שעשיתי לפלטפורמות של סליקת אשראי, הם היו הזולים ביותר – 5% עמלה פיקס מהברוטו.
  בנוסף, המערכת שלהם מאוד ידידותית ואינטואיטיבית ויש להם שירות לקוחות מצויין. באיוונט שנקים עבור האירוע, נרשום את כל הפרטים הטכניים לגבי האירוע – תאריך, שעה, מיקום, פרטים על התוכן שיהיה באירוע, ונוסיף לינק להרשמה לאירוע – אותו נפיק מתוך אחד מהאתרים הנ”ל.
  עבור הבאנר שבאיוונט, אני אישית נעזר באתר canva.com אתר מדהים, שמרביתו חינמי (אלא אם כן אתם צריכים עיצובים מיוחדים), ובו ניתן להכין באנרים, מסמכים או כל דבר גרפי כזה או אחר, בקלות רבה.

תעזרו בכלי האנליטיקס של קבוצת הפייסבוק שלכם

הרבה מכירים, אבל הרוב משום מה לא משתמשים. כל מנהל קהילה יכול להשתמש בכלי מעולה שפייסבוק מעניקה לבחינת הביצועים של הקהילה. אפשר למשל לראות את האנגייג’מנט של כל פוסט בנפרד.
הדברים שלטעמי חשוב לבדוק:

• מצאו את החברים הפעילים שלכם – האנשים שמעלים הרבה תוכן ופעילים באופן קבוע בקהילה. תתחילו להפעיל אותם ותראו איך אתם יכולים לחזק את הקשר איתם. תנסו להבין מה יעניק להם מוטיבציה לאורך זמן.
• בדקו מהם הפוסטים שעבדו הכי טוב מבחינת המעורבות, ויצרו מהם עוד – נסו להבין מה היה שונה בהם וצרו ממנו עוד. בקשו מאותם החברים שהעלו את הפוסטים, שייצרו עוד מהתוכן הזה. זהו התוכן שמעניין את חברי הקהילה שלכם, ולכן העניקו לו יותר משקל בשיח שלכם בקהילה.

פזרו סיכונים – קהילה מקוונת מרובת נכסים

אחד הדברים שאנחנו שומעים לא מעט וגם מרגישים על בשרנו, הוא עניין החשיפה – ניכר כי פחות ופחות מחברי הקהילה שלנו נחשפים לתכנים שעולים אצלנו בקבוצת הפייסבוק.
מרבית הקהילות הדיגיטליות (לפחות אלה שאני מכיר), מבוססות בעיקרן על פייסבוק.
זה נכון שהן נתמכות ע”י פלטפורמות נוספות, אך הגרעין היא קבוצת הפייסבוק, ומשם הטראפיק זורם לשאר המקומות.

דבר אחד נוסף שאנחנו שומעים הרבה גם כן, הוא “האלגוריתם של פייסבוק”, ומה יקרה אם מחר מר צוקרברג יחטוף את הג’ננה ויוריד את אחוזי החשיפה בקבוצות לאחוזים בודדים, או יותר גרוע – יסגור לנו את הקבוצה כליל! מה אז נעשה??

רגע, אבל מה זה בכלל האלגוריתם של פייסבוק ואיך הוא עובד בפועל?

ולכן, הדבר ההגיוני לעשות – הוא לפזר.
זה הזמן לחשוב באילו נכסים דיגיטליים נוספים אנחנו יכולים ליצור קשר עם חברי הקהילה שלנו.
הנכסים בהם אני נעזר – קבוצת פייסבוק, דף פייסבוק (המחובר ישירות לקבוצה), קבוצות וואטסאפ, ניוזלטר (רשימת תפוצה), אינסטגרם, אתר ייעודי בו יש חלק שלם שהוא עבור הקהילה (פודקאסט + אירועי קהילה+בלוג).

אני לא מנהל את כל אלה בעצמי, יש איתי צוות של אנשים מוכשרים אשר עוזרים לי בעיקר איפה שאני מתקשה, או איפה שאני פחות מתחבר. הייתי בעבר בהרצאה של מרצה מוכר, והוא אמר שם כך: “מה שאני לא יודע/רוצה/אוהב לעשות, אני נותן למישהו אחר שיודע/רוצה/אוהב לעשות”. זו הגישה שלי גם במקרה הזה.

אם הקהילה שלכם ויזואלית – כדאי שתהיו באינסטגרם. עוסקים באוכל, עיצוב, תיירות? כדאי שתהיו באינסטגרם. קדמו את הפרופיל באמצעות סטוריז, סקרים, שאלות וכדומה.

צרו ניוזלטר לקהילה. אם הקהילה המקוונת שלכם היא משמעותית וחשובה לעוקבים שלכם, סביר מאוד שיפתחו את הניוזלטר שלכם (הממוצע שלי עומד על 50% פתיחה!). שילחו בו עדכונים לגבי אירועים, הטבות לקהילה, “הפוסטים המובילים השבוע” וכדומה. כאן אני נעזר בפלטפורמה של mailchimp.com שהיא חינמית עד 2000 אנשי קשר.

פתחו ערוץ יוטיוב משלכם. השתמשו בקהילה המקוונת שבניתם כדי להזרים טראפיק לערוץ שלכם וצרו בו קטעי וידאו רלוונטיים לקהילה. בכך תוכלו לייחד את הערוץ עבור תכנים אשר אינם עוברים היטב בטקסט או בדיון.

בחנו קבוצה בלינקדאין. אם הקהילה המקוונת שלכם היא בתחום מקצועי (ואתם מנסים בעיקר לשווק ל-B2B), שקלו לפתוח קבוצת לינקדאין. חייב לציין, שממה שיצא לי לראות עד כה, הפטלפרומה הזו כרגע לא נפוצה עבור קהילות.

אם הקהילה שלכם היא פנים ארגונית – תנסו את המערכת של Slack.
אם קבוצות וואטסאפ מגבילות אתכם (קבוצה יכולה להכיל עד 256 חברים) – פתחו קבוצת טלגרם (אשר יכולה להכיל עד 5,000 חברים).

הסתכלו על הקהילה כ”נמל הבית” ממנו אתם שולחים לכל הנכסים האחרים.
למשל, ניתן ליצור פוסט נעוץ (Pinned Post) בקבוצת הפייסבוק שלכם, בו אתם מפנים את חברי הקהילה לכל הנכסים הדיגיטליים האחרים. צרו פוסט כזה בו ייתקל כל חבר חדש המצטרף לקבוצה.
נ.ב: חשוב להבחין ב-“שפת התקשורת” של כל פלטפורמה ופלטפורמה ולא לבלבל בינהן.

בנו אפקט “רשת עכביש” בין הנכסים הדיגיטליים של הקהילה

• עלה פוסט בקבוצת הפייסבוק? שיפנה גם למעקב בניוזלטר.
• מישהו הצטרף לניוזלטר? שלחו לו מייל המזמין אותו לקבוצת הוואטסאפ.
• מישהו הגיע לוואטסאפ/טלגרם? בקשו ממנו לבוא לאתר.
• מישהו סיים לצפות בסרטון ביוטיוב? הזמינו אותו לפייסבוק.

בצורה זו עובדות מרבית הקהילות הגדולות ובכלל אנשים מובילים ברשת.

על כותב הפוסט
מקס פרידמן, מלווה בעלי עסקים ועצמאים מתחום ההשקעות והפיננסים בבניית קהילה דיגיטלית כחלק מהאסטרטגיה השיווקית לקידום העסק.

תוכלו למצוא מידע, טיפים, הרצאות וראיונות על ניהול קהילות דיגיטליות, העוסקים בין היתר בתהליך בניית הקהילה, עידוד מעורבות בקהילה, מודלים עסקיים, ויצירת קהילת לקוחות עבור בעלי עסקים, בלינקים הבאים אתר, דף הפייסבוק או ערוץ היוטיוב.

The post כלים ותוכנות שיעזרו לכם להעיף את הקהילה המקוונת שלכם קדימה appeared first on Rosh Digital.

איזה סוגי קהילות יש בפייסבוק?

כמה דוגמאות לקהילות המייצרות הרבה מאוד ביזנס למנהל.ת הקהילה שלהן – שהינם בעלי עסק בתחום הקהילה:

קהילת התוכניסטים – קהילה שתחום העניין שלה הוא סביב כתיבת תוכן.
קהילת אסטרטגיה שיווקית בכיף – קהילה שתחום העניין שלה הוא סביב אתרי אינטרנט ושיווק דיגיטלי.
קהילת ללא בזבוזים – קהילה שתחום העניין שלה הוא סביב חיסכון פיננסי.
קהילת סופרטולז – קהילה שתחום העניין שלה סביב כלים דיגיטליים לייעול העבודה.
קהילת נינג’ה פיננסית – קהילה שתחום העניין שלה סביב חינוך פיננסי.

מה מייחד את הקהילות האלה?

מה שמייחד קהילות אלה ואחרות שדומות להן – זהו “משולש הערך”.
אם נדמיין לרגע משולש, בקודקוד אחד של המשולש יש את “מנהל הקהילה (בעל.ת העסק)” ובשני הקודקודים האחרים – “חברי הקהילה”.
כאשר ישנו ערך (תוכן, קשרים, תמיכה, במה, תגמול, חשיפה) שעובר בין כל קודקוד לקודקוד  –
ממנהל הקהילה לחברי הקהילה > חברי הקהילה לחברי הקהילה > חברי הקהילה חזרה למנהל הקהילה.

מהו אותו הערך שמקבל כל אחד מהקהלים בקהילה:

• קהל הליבה (הקהל עבורו הקהילה קיימת) מקבל המון אינפורמציה, תמיכה ומענה לשאלות.
• הקהל המקצועי מקבל במה וחשיפה לפעילות שלו.
• מנהל הקהילה מקבל 3 דברים עיקריים –

  • חשיפה (אנשים מדברים על הקהילה וממליצים עליה).

  • הגדלת מעגל הלקוחות ושימורם ומעגל הלקוחות הפוטנציאליים.

  • באופן טבעי בונה את עצמו בתור אוטוריטה בתחומו.

בהינתן שהקהילה מנוהלת היטב ומהסיבות הנכונות (לא רק למטרת הקידום העצמי של מנהליה), היא נעשית מקום מדהים להיחשף לבעל העסק ולפעילות שלו, לתוכן שלו, לערך שלו ולאישיות שלו.
בשלב מסויים במחזור החיים של הקהילה, נוצר “כדור שלג” ע”י החברים אשר מזמינים חברים נוספים להצטרף פנימה לקהילה, אשר גם הם בשלב מסויים מזמינים את החברים שלהם… וכך הלאה.
בעל העסק אינו צריך לעשות כמעט שיווק אקטיבי במקרה הזה, ה”שגרירים” שלו בקהילה כבר עושים זאת עבורו.

בנוסף, יתרון בולט עבור בעל העסק – קהילה זו הזדמנות מצויינת להבין את הצרכים של חברי הקהילה (חלקם, הם גם לקוחות קיימים ולקוחות פוטנציאליים).
לעומת מקומות אחרים, בתוך הקהילה החברים מרגישים מאוד בנוח לשתף דברים, שסביר להניח שלא היו משתפים באף מקום אחר. מתפקידו של מנהל הקהילה הוא לזהות צרכים חוזרים, ולהעניק להם מענה.

האם קהילה דיגיטלית מתאימה לכל עסק ?

ברירת המחדל שלי כששואלים אותי את השאלה הזו, אני אומר “כן”… אבל!
אם בעל העסק לא מבין את מהותה של קהילה, וכל מטרתו היא שיווק עצמי.
אם אין לו את הפניות, הסבלנות והמחויבות לניהול הקהילה.
אם אינו מבין שהערך שהוא יקבל זה ערך לטווח הרחוק ולא מיידי.
אז בגדול, חבל על הזמן.

בשיחות שיש לי עם עסקים המעוניינים בבניית קהילה עבור העסק, יש כמה דברים ראשוניים שאני בודק איתם לפני שעושים את הצעד:

• האם אתה מודע לכך שהתנעת הקהילה זהו תהליך שיכול לקחת מספר חודשים ולעיתים אף חצי שנה?
• האם יש לך הזמינות והמחוייבות הנדרשים בשביל להקים קהילה ולנהל אותה באופן שוטף?
  ***שלב ההקמה יכול “לגזול” במינימום מספר שעות בכל יום ולעיתים עד 50% מזמנך הכולל.
• האם כבר יש קהילות בעלות אג’נדה דומה בתחום של הקהילה אותה אתה מעוניין להקים?
• במידה וכבר יש קהילה דומה, מה מבדל את הקהילה שלך לעומת הקהילה הזו?

שאלת הבידול היא שאלה חשובה ביותר.
כיום, עקב עודף היצע בקהילות פייסבוק, אנחנו באופן כללי מאוד בררנים לגבי הקבוצות בהן אנחנו חברים. זה חייב להיות משהו מאוד מיוחד שיעניק לנו מספיק ערך, ולאורך זמן, בכדי שנרצה להשתייך לאותה הקהילה.

במידה והקהילה שנקים תהיה “אותו הדבר”, יהיה לנו הרבה יותר קשה להתניע את המעורבות בקהילה, אם בכלל נצליח, מאחר ולא תהיה מוטיבציה מספיק חזקה לעבור מקהילה קיימת ופעילה, לקהילה חדשה בדיוק באותו תחום עניין.

זה נכון שלא אחת ישנן מספר קהילות עם נושאים דומים ועדיין, כל הקהילות עובדות בצורה מאוד יפה וישנה הרבה מעורבות בכולן, לרוב – זה עקב החיבור לצורת הניהול בקהילה ולמנהלי הקהילה באופן אישי.
אך בכדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, אני ממליץ לחשוב על משהו שיהווה בידול מובהק של הקהילה הזו על פני הקהילות האחרות, באותו עולם התוכן.
בידול יכול גם להיות קהל ליבה שונה (קהל היעד עבורו הקהילה קיימת), או נישה ספציפית בתוך עולם התוכן הרחב אליו הקהילה משתייכת.

שאלת הבידול בקהילה, בדיוק כמו בעסק – היא מהותית.

לפני שאתם רצים לפתוח קהילה, תבחנו קודם האם כבר קיימות קהילות פעילות בנושא שבו אתם מעוניינים לפתוח, לקהל היעד שאתם רוצים לפנות.
ואם קיימת (גם אם יש מספר דברים שחסרים בהן לדעתכם), אולי בכלל עדיף לחבור לקהילה קיימת ולהציע לעזור בניהולה (או להציע לנהל תת קהילה שלה), ולא לבנות הכל מאפס.

אם בוער בכם להקים קהילה משלכם ויש לכם בראש בידול מובהק לעומת קהילות דומות אחרות – לכו על זה!
אם התשובות לשאלות הנ”ל הן לא חזקות מספיק (וחשוב כאן שתהיו כנים עם עצמכם), אני תמיד ממליץ לחבור לצוות הניהול של קהילה קיימת, אשר אתם מתחברים אליה ולמנהלים שלה ברמה האישית. בצורה זו אתם מרוויחים פעמיים – אתם “חוסכים” את כל תהליך ההקמה של הקהילה, מאחר וזו כבר קהילה קיימת ועובדת, ובנוסף, בתור חלק מצוות הניהול – אתם מקבלים את החשיפה והבמה אליכם ואל תחום המומחיות שלכם בתוך הקהילה, בעצם בונים אוטוריטה בתוך הקהילה הקיימת.

כמה זמן לוקח לבנות קהילה אפקטיבית

התרשים הבא מתאר את “מחזור החיים” של קהילה דיגיטלית טיפוסית.
ניתן לראות ששלב ההתחלה (INCEPTION) עשוי לקחת עד שישה חודשים בממוצע.
מנסיוני האישי בבניית קהילות, והיכרותי עם קהילות מעורבות אחרות, אני יכול לומר בפה מלא שהתרשים הזה בהחלט מייצג את מה שקורה בשטח.
מטרתו העיקרית של מנהל הקהילה, היא להוביל את הקהילה שלו לאורך כל מחזור החיים שלה.

מחזור החיים של קהילה דיגיטלית
מקור: Feverbee.com

מהם המאפיינים המרכזיים לניהול קהילת פייסבוק מוצלחת

• קהילה שיש לה חזון ומשימה.
• קהילה שיש לה שותפים טובים ופעילים.
• קהילה שיש לה צוות ניהול שעובד טוב יחד, כי מאוד קשה לנהל הכל לבד.
• קהילה שיש לה כללים וקווים מנחים ברורים ומובנים.
• מנהל קהילה שנמצא במיינדסט של “זה עבורם” ולא “זה עבורי”.
• קהילה שכל המעורבים בה מקבלים ממנה ערך – גם מנהל הקהילה (!).
• קהילה שיש לה לפחות מודל עסקי אחד.

על כותב הפוסט מקס פרידמן

מקס פרידמן, מלווה בעלי עסקים ועצמאים מתחום ההשקעות והפיננסים בבניית קהילה דיגיטלית כחלק מהאסטרטגיה השיווקית לקידום העסק.

תוכלו למצוא מידע, טיפים, הרצאות וראיונות על ניהול קהילות דיגיטליות, העוסקים בין היתר בתהליך בניית הקהילה, עידוד מעורבות בקהילה, מודלים עסקיים, ויצירת קהילת לקוחות עבור בעלי עסקים, בלינקים הבאים אתר, דף הפייסבוק או ערוץ היוטיוב.

The post כיצד קהילות פייסבוק מייצרות הכנסות לבעלי עסקים? appeared first on Rosh Digital.